אכילה רגשית והטייס האוטומטי

נבדיל תחילה בין אכילה רגשית  לאכילה פיזית, כך שנוכל לעשות הבחנה ברורה בין הרעב הרגשי לרעב הפיזי.

הרעב פיזי:

  1. מגיע בהדרגה אחרי 3 שעות מהארוחה האחרונה, והוא רק הולך וגובר.
  2. משמעות הרעב היא שהגוף זקוק למזון הנותן לו אנרגיה כדי להמשיך לתפקד.
  3. הרעב למזון מגרשי מזין שישביע אותנו, ולאו דווקא למזון מסוים.
  4. רעב הגורם לבחירת מזון מבוקרת ולאכילה מודעת, וניתן להשביע אותו בארוחה זולה מבחינה קלורית.

 

הרעב רגשי:

1. מגיע בפתאומיות ובדחיפות ומלווה בתחושה שחייבים לאכול לפני הכל.

2. רעב שהוא תוצאה של אירוע כלשהו שהשפיע עלינו, הטריד או הלחיץ אותנו, עייפות, רחמים עצמיים, מחשבות שליליות של הרס עצמי ותחושות של קורבנות.

3. כרוך לרוב בצורך עז במשהו מתוק או במאכל הנתפס כפינוק. מזון אחר לא ישביע את התשוקה והתאווה הספציפית, שהרי לא מדובר ברעב פיזי.

4. רעב הקשור לחוסר מודעות והאכילה במהלכו כמעט מכנית. אנחנו נעשים מודעים לכמויות שאכלנו רק בדיעבד.

עכשיו, כשברור לנו מהם ההבדלים, בידקו – מתי אתם חווים רעב רגשי ומתי אתם חווים רעב פיזי?

הביטו ביומן האכילה השבועי שלכם, הקיפו בעיגול את המאכלים שברור לכם שאכלתם ממקום רגשי. בדקו את השעה, שימו לב אם אתם מזהים דפוס, וכמובן שימו לב לסוג המזון שבחרתם לאכול.

לאחר שזיהיתם רעב רגשי – עצרו! שאלו את עצמכם – מה קרה היום? בתקופה האחרונה? מה מדאיג אותי? איזו מחשבה עוברת בראשי שגורמת לי להרגיש לא נוח?

שימי לב והיו ערים לנוכחותו של הטייס האוטומטי, המחכה שרק תתנו לו לזנק. אם לא תעצרו, הטייס האוטומטי מתגייס לפעולה, ומנתק אתכם ואת המודעות שלכם מרגשות לא נעימים שעולים כתוצאה מארועים שונים.

ועכשיו זהו את הרגשות מהם אתם רוצים להתנתק. זהו, אכילה רגשית היא גם בריחה מהתמודדות עם רגש לא נעים לאוכל.

אנשים האוכלים אכילה רגשית, אוכלים בדרך כלל הרבה יותר ממה שהגוף באמת היה צריך. הם מתמודדים עם העליות והמורדות של החיים באמצעות אוכל. אנשים אלו, לעיתים, כל כך רגילים להתמודד עם החיים דרך האוכל, שקשה להן לתאר שאפשר לחיות אחרת. מעבר לכך, המחשבה שאפשר להתמודד לא דרך האוכל – מלחיצה, משום שקשה להן לחשוב איך ימצאו נחמה במקום אחר.

עבור האנשים הרגילים להתנחם באוכל ממקום רגשי, הרעב הרגשי מרגיש בדיוק כמו רעב פיזי, וכשהוא מגיע ודורש את שלו קשה להבחין כי מדובר ברעב שמקורו רגשי ולא פיזי.

לקיבה של מי שאוכל ממקום רגשי יש שני פנים: הקיבה האמיתית והקיבה הרגשית. הרעב בקיבה האמיתית מאותת כאשר לגוף שלנו יש צורך ביולוגי במזון. אם זה היה האיתות היחידי לא היתה מערכת יחסים בעייתית עם האוכל.

הקיבה הרגשית היא המעוררת את הצרות. היא מתעוררת לפעולה כשרגשות לא נעימים או רגשות שליליים, או עניינים לא פתורים ומעיקים מתחילים לדחוק ולעשות את דרכם את קדמת המודעות.

בשלב הזה – מתרחש קצר או ניתוק מסוים – הטייס האוטומטי – וכאן את חשה בדחף חזק לאכילה וצורך עז לאכול כמו הילדה.

בשלב הזה – במידה והרגש הוא שלילי, כשאת לא רוצה להרגיש, את מעירה את הטייס האוטומטי, כדי לשמור על השקט והאיזון.

אכילה רגשית אינה מזינה את הגוף. הגוף אינו זקוק באמת לסוכר הלבן. הגוף אינו זקוק ליציאה מהמגרש כדי להרגע בסופו של יום עמוס.

אם את אוכלת בלילה, את מנסה להדחיק רגשות, כדי שלא תצטרכי להתמודד עם החיים. עם הזמן את מפתחת תלות במערכת היחסים הבעייתית עם האוכל כדרך להתמודד עם החיים. את מרגישה שזה לא תלוי בך ושאת לא יכולה לשלוט בזה. זו הסיבה שדיאטות לא עובדות. כי אם את אוכלת ממקום רגשי, לא תוכלי לרדת במשקל. רק אחרי שתשתחררי מאכילה רגשית תוכלי להיות רזה לנצח.

כשאת מחזיקה בבטן דברים כואבים, אי נוחות, עומס, טרדה – הקיבה הרגשית מתעוררת. גם כשיש בתת המודע חסכים שונים לא פתורים, כמו: צורך בחיבוק, צורך בחום, צורך באהבה – הקיבה הרגשית מתעוררת. הטייס האוטומטי מעורר את הקיבה הרגשית במקום לעורר את המודעות שלך – למה את זקוקה באמת. כשהטייס האוטומטי מעורר את הקיבה הרגשית, את ממשיכה להיות בחוסר מודעות לעצמך, וכתוצאה מכך, את מרגישה חוסר יכולת מתמשך לנהל את רגשותייך, והאוכל חוזר להיות המענה האשלייתי.

אכילה רגשית לא תפתור את הקשיים שלך ואת אי הנוחות הרגשית, ליותר מכמה דקות… ואז נוצרת בעיה נוספת – בעית ההשמנה.

כשאת עושה עבודה רגשית עם עצמך, בנושא ניהול רגשות, אהבה עצמית, חיזוק תחושת הסיפוק, יציאה ממקום קורבני, לומדת להתמודד עם מצבים לא רצויים או נפילות, תוך עיבוד הכאב ושחרור המועקה, את מחזירה לעצמך את השלווה, הנינוחות והסיפוק – ואז הקיבה הרגשית נעלמת. מה שקורה שעם המלאכה הפנימית הרגשית, את למעשה לוקחת את הפיקוד חזרה לידיים ומנטרלת את  הטייס האוטומטי.

עכשיו יש לנו רגשות ותחושות לא נעימות שננסה להבין אותן, לתת להן מקום וגם מוצא.

כך את לומדת לזהות מה מעורר את הקיבה הרגשית שלך. במקום לפנות לאוכל, את לומדת לטפל ברגשות שלך אחרת, במקום להשתיק אותם עם אוכל. כתוצאה מעבודה רגשית מתמשכת, גילוי העולם הפנימי האמיתי, את בונה מערכת כלים חדשה להתמודד עם החיים, ומפתחת מערכת יחסים חדשה עם עצמך, עם גופך ועם האוכל. במערכת יחסים חדשה זו אין מקום לאכילה רגשית. אין צורך, הקיבה הרגשית – לא רלוונטית יותר.

בכל פעם שאת מאפשרת לטייס האוטומטי להיות אחראי על ניהול הרגשות שלך, ולהעביר את הפיקוד לקיבה הרגשית, את משמרת את מערכת היחסים הבעייתית עם האוכל, ואת התקבעות המעגל הכואב. בסדנא מתאפשר לך לשבור את המעגל בזכות העבודה הפנימית הרבה שאת עושה בכל הקשור למודעות העצמית שלך.


רק אתם יכולים לקחת אחריות על עצמכם ולפעול למען עצמכם!

buttom2

כל הזכויות שמורות לרוני שחר design Artplusweb web ibe Copyright © 2013-2016 www.rony4u.com