הסודות של אנשים בעלי משקל תקין

איך שומרים על משקל תקין

סוד מס' 1:  להקשיב לגוף ולא למוח

לפעמים אנחנו מתעלמים מהסימנים ששולח לנו הגוף, ומקשיבים למשפטים שגורמים לנו לאכול יותר: "צריך לגמור מהצלחת", "שילמתי, אז אוכל"….

איך לאמץ את הסוד?

  1. לזכור שהגוף שולח תמיד איתותים של רעב ושובע. אנחנו למדנו לא להקשיב לו.
  2. לתת אמון בגוף שלנו ולסמוך עליו. הוא יודע לווסת את צריכת המזון שלנו.

סוד מס' 2: לאכול מתוך מודעות, ללא הסחות דעת.

אנשים רזים מתרכזים במזון בזמן האכילה באופן טבעי. הם מעניקים למזון את תשומת הלב המלאה, תשומת הלב מגבירה את ההנאה ומאפשרת הקשבה לאיתותי הגוף. כשתשומת הלב מוסחת, אנחנו לא מקבלים את הסיפוק הפסיכולוגי מהמזון, מסיימים בתחושה שזקוקים לעוד, ובדרך כלל גם לוקחים עוד.

איך לאמץ את הסוד?

  1. לאכול רק בישיבה. גם אם רק טועמים.
  2. לאכול רק מתוך צלחת. לא מתוך אריזה, שקית, סיר או תבנית.
  3. לאכול ללא הסחות דעת: לא מול הטלויזיה או המחשב, לא לקרוא תוך כדי אכילה, או לשוחח בטלפון, לא לאכול תוך כדי נהיגה.
  4. להפסיק את "האכילה האוטומטית": רבים מאיתנו עורמים על המזלג את הנגיסה הבאה בזמן שהנוכחית עדיין בפינו. זו אכילה אוטומטית שפוגעת בהנאה שלנו מהארוחה. הכלל: כשהאוכל בפה, הידיים נחות, והניחו את הכריך או הסכו"ם בזמן שאתם לועסים.

סוד מס' 3: אוכלים רק כשהם רעבים פיזית

רבים מאיתנו שכחו את חשים כשרעבים ממש. רעב פיזיולוגי שמאותת על צורך אמיתי במזון. אנחנו אוכלים מסיבות רבות שלא קשורות לרעב, ואחת הדרכים לנטרל את זה היא להיזכר בתחושת הרעב הפיזיולוגי.

איך לאמץ את הסוד?


  1. לזכור – כשאוכלים רק כשרעבים באמת, למזון יש את הטעם הטעים ביותר.
  2. לזהות את סימני הרעב האמיתי: ריקנות בבטן, סחרחורת, בחילה קלה, עצבנות, חושבים רק על אוכל אמיתי ולא יכולים לחשוב על משהו אחר. עברו 3 שעות מהארוחה הקודמת.
  3. לזהות את סימני הרעב המדומה: כמיהה למתוק או למלוח, חשק פתאומי לאכול בתגובה למראה , לריח של מזון, תחושה של דחף ללעוס או למצוץ משהו בתגובה על חרדה, כעס, תסכול, עייפות, או שעמום.

סוד מס' 4: מפסיקים לאכול כשמרגישים מסופקים, ולא מלאים.

הזדמן לכם פעם לסעוד עם מישהו רזה שוויתר על הקינוח המפתה בסוף הארוחה בנימוק שהוא פשוט כבר לא רעב?

לגוף שלנו אין שום עניין באכילה מעבר לכמות לה הוא זקוק. המחשבות שלנו, לעומת זאת, לפעמים גורמות לנו לאכול יותר, כמו גם החשש מפני מחסור או הצורך להקל על רגשות לא נעימים.

הגוף רוצה להפסיק לאכול כשהוא במצב של סיפוק נעים ותחושה קלילה ולא במצב של כבדות בו מרגישים את הארוחה בקיבה ואף מעבר לכך.

איך לאמץ את הסוד?

  1. לזהות מתי הגוף משדר לנו שהוא מסופק: כשתחושת אי הנוחות של הרעב התחלפה בנינוחות אך לא מרגישים עדיין את האוכל בבטן, כשאפשר לאכול עוד ואפשר גם לחכות, כשלאוכל כבר אין טעם נפלא וקשה להקדיש לו את כל תשומת הלב.
  2. לזהות מתי הגוף משדר שאכל יותר מידי: כשתחושת המלאות מלווה בכאב, כשיש צורך לפתוח כפתור במכנסיים או לשחרר את החגורה, כשהבגדים לוחצים יותר מכפי שהיו לפני הארוחה ויש תחושת ישנוניות.

סוד מס' 5: אוכלים את מה שהם הכי רוצים, מגרש כמובן 

נשמע דמיוני? אנשים רזים באופן טבעי אוכלים את המזון שהם הכי רוצים, אך מתחילים לאכול כשהם רעבים ומפסיקים כשמגיעים לתחושת הסיפוק, וכך הם לעולם לא אוכלים כמות גדולה מידי.

אם אנחנו מחליטים לאסור על עצמנו מזונות אהובים מסויימים, הם הופכים לנחשקים ביותר. אבל אם אין שום מזון אסור, גם המזונות ה"אסורים" מאבדים את המשיכה המיוחדת שלהם.

איך לאמץ את הסוד?

  1. לא ליצור חסכים: נבטיח לעצמנו שאנחנו יכולים לאכול כל דבר מתי שנרצה, בפעם הבאה שנאכל את המזונות הנחשקים לא נאכל מהם באופן מוגזם.
  2. הגבולות שלנו הם: רעב וסיפוק ולא "מותר" ו"אסור".
  3. לזכור, שבכל פעם שמחליטים שאסור לאכול מזון מסויים, למעשה מעניקים לו כוח עצום. ואילו בכל פעם שמאפשרים לאכול אותו מעניקים לעצמנו כוח להיפטר מהחשק לאכול אותו.

סוד מס' 6: שמים לב לתחושות הגוף אחרי האוכל.

הם לא עושים זאת במודע, אך אנשים רזים באופן טבעי פועלים לפי תחושת הגוף שלהם אחרי האוכל. יש מזונות מסויימים שלא יאכלו, כיוון שהם גורמים להם לתחושה לא טובה, ויש מזונות שיאכלו בשילוב מזונות אחרים כיוון שכך הם חשים טוב יותר לאחר אכילתם.

איך לאמץ את הסוד?

  1. להתחיל בעבודת בילוש: שימו לב איך אתם מרגישים אחרי האוכל. האם אתם מרגישים עייפות ו"נפילת אנרגיה" אחרי משהו מתוק? אולי מזונות מסויימים גורמים לכם להרגיש נפוחים, כבדים ותחושה של אי נוחות?
  2. ליישם לקחים: אם מזונות מסויימים גורמים לכם לתחושה לא טובה, כדאי להימנע מהם. עיקרון ההנאה מנחה אותנו ואין טעם לאכול דבר מה שגורם לנו סבל. (משהו מתוק למשל, אחרי הארוחה ולא על קיבה ריקה).

סוד מס' 7: הם מכבדים את הרגשות שלהם ולא מכסים אותם במזון

רבים מאיתנו למדו לאכול בתגובה על לחץ, אי נוחות, תסכול, עייפות, שעמום ועוד רגשות לא נעימים. האכילה הייתה קרש הצלה, כי האוכל תמיד נמצא שם בשבילנו ולעולם לא יאכזב אותנו (בניגוד לבני אדם).

האכילה היתה מקור לנחמה ויציבות, היא עזרה לרבים מאיתנו לשרוד. אנשים רזים באופן טבעי לא פונים לאוכל בתגובה על רגשות, אלא מכירים בעובדה שהם חשים מצוקה כלשהי ונוקטים פעולות אחרות כדי לטפל בה.

איך לאמץ את הסוד?

  1. לזהות את הרגשות: בשביל רבים, הפנייה לאוכל היא אוטומטית, בלי לעצור לרגע ולחשוב. בכל פעם שאתם ניגשים לאוכל, עיצרו לרגע ושאלו את עצמכם אם אתם רעבים רעב פיזיולוגי. אם לא, ברור שאתם אוכלים מפני שמשהו מפריע לכם.
  2. נסו למצוא מה מפריע, ומיצאו חלופה לאוכל.
  3. אל תשפטו את עצמכם: כל "אכלן רגשי" יודע שאכילה מסלקת הרגשה לא נעימה, אך לאחר האכילה הוא שופט את עצמו כאדם חלש וחסר כוח רצון. כשאנו שופטים את עצמנו אנו חשים בושה וגועל, תחושות שמובילות לעוד אכילה, עוד שיפוט וחוזר חלילה. כדי לשבור את המעגל הזה, חייבים להפסיק לשפוט את עצמנו. קבלו את העובדה שהייתם זקוקים לאכילה הזו והמשיכו הלאה.
  4. להבין על מה עונה האכילה הרגשית. להבין מה חסר לנו, למה אנו זקוקים כדי להיות מאושרים יותר. על עוד תמלאו את זה באוכל, תמנעו מעצמכם מלהגיע למה שאתם באמת זקוקים לו. כל עוד האוכל הוא החבר הכי טוב, לא יהיו לנו חברים אחרים. (כל עוד האוכל הוא המאהב הוא יישאר תחליף לבן זוג, וכל עוד האוכל מקהה את תחושת חוסר הסיפוק מהעבודה, לא נרגיש צורך לחפש עבודה מספקת יותר. כל דרך אחרת לצאת מהתקיעות הזו לא תהיה קלה, אך היא זו שתיתן לנו בסופו של דבר את טעם החיים.


רק אתם יכולים לקחת אחריות על עצמכם ולפעול למען עצמכם!

תחתית 4

כל הזכויות שמורות לרוני שחר design Artplusweb web ibe Copyright © 2013-2016 www.rony4u.com