קחו אחריות על חייכם

לפניכם ציטוט מספרו של דן מילמן, מתוך הספר "לבחור באושר" של דר טל בן –שחר:

כשנשמע האות לארוחת הצהריים נהגו כל הפועלים לשבת לאכול יחד. מידי יום ביומו פתח סם את הקופסה שבה היתה ארוזה ארוחתו והחל להתלונן. "לעזאזל!" הוא צעק, "למה עוד פעם חמאת בוטנים וריבה!" הוא קיטר על כריכי חמאת הבוטנים והריבה מידי יום ביומו, עד שלבסוף אמר לו אחד מחבריו לצוות, "בשם אלוהים, סם, אם אתה שונא כל כך חמאת בוטנים וריבה, מדוע אינך אומר לאשתך להכין לך משהו אחר?"

"על מה אתה מדבר, איזו אישה?" השיב סם, "אני לא נשוי. אני מכין בעצמי את הכריכים".

מהי, אם כן, לקיחת אחריות?

שלב הראשון – המודעות – זוהי ההבנה שהכריכים שאנחנו אוכלים הם בעיקר מעשה ידינו.

שלב השני – העשייה – הכנת הכריכים שאני אוהבת! מתוך ראיית אפשרויות הבחירה העומדות בפניי.

האם אתם יודעים כיצד נקלעתם למצב בו אתם נמצאים?

באיזו מקום אתם מרגישים תקועים?

ומה קורה כאשר אתם מתחילים לראות את הדברים מזוית ראיה אחרת?

נכות היא לא "אי יכולת", נכות זה מה שאת עושה, נכות זו הגישה!

אין לכם שום בעיה אם אתם יודעים כיצד להתמודד עם זה!!

חייכם הם איך שאתם בוחרים להסתכל עליהם! כך אנו מרגישים, כך אנו פועלים!

לא נוכל להרגיש אחרת, אלא אם נשנה את דרך ההסתכלות והחשיבה שלנו.

מחשבה נחשבת ל"טובה" רק אם היא עובדת, משמחת ומקדמת!

הסיבה האמיתית לכך שדברים לא מסתדרים, כפי שאנו רוצים, היא לא בהכרח מה שאנו חושבים שהיא.

"שלב מכריע בשינוי מקורבן ללוקח אחריות, הוא השלב בו אנו מתחילים לראות את הקשר, בין מי שאני ומה אני עושה עם עצמי, לבין מה שאני מתלונן עליו או סובל ממנו"!

האם לפעמים אתם מרגישים?

במילכוד, חוסר אונים, מודאגים עד מוות, אובדי עצות, נוטים להשלים עם הגורל, דחויים, כועסים מאוד, מרומים, מרגישים שלא מקשיבים לי, מרגישים שלא מבחינים בי,  שואלים "למה אני?", לו רק הייתי יכול אחרת, אני עושה יותר ממה שעלי לעשות, לא מעריכים את מה שאני עושה, כולם נגדי, אף אחד לא אוהב אותי, תלושים מהחברה, לחוצים, שלוקחים אותנו כמובנים מאליהם…

אם ענית כן על חלק מהשאלות – כולנו שם.

אם ענית כן על רוב השאלות – יתכן שאתם משחקים את משחק הקורבן מבלי לדעת.

בן אדם הופך לקורבן, לא בגלל הבעיות  שיש לו, אלא בגלל הדרך שבה הוא רואה את הדברים. הקורבן על פי פרויד מוסיף "סבל נברוטי" ל"עצב האנושי הרגיל".

 

מה אנחנו רוצים במקום? לקבל בחזרה את השליטה על החיים שלי ועל כל מרכיביהם: הרזיה, מערכות יחסים, אימהות, עבודה וכו.

כדי לקבל בחזרה שליטה על החיים שלנו, שתאפשר לנו לקחת אחריות לחיים איכותיים ומלאי סיפוק. עלינו ללמוד לתת לעצמנו כפי שאנו נותנים לאחרים, אולם לפני כן, עלינו לסלק את "הפסולת" שהצטברה עם השנים.

מהי אותה "הפסולת" המונעת מאתנו לקחת אחריות?

  1. דרכי חשיבה נוקשות.
  2. השפעות מהעבר אשר בולמות אותנו בהווה.
  3. הרגל לראות את העולם בצורה מסויימת.
  4. פחד משינוי.
  5. לחשוב על אחרים ולא עלי, לתת למען אחרים ואז להישאר מרוקנים.
  6. לכעוס על אחרים.
  7. אכילה ממקום של תסכול וריקנות. בניסיון למלא את הריקנות.
  8. פחדים: מהצלחה, מכישלון, לאבד אהבה, שנפגע במישהו.
  9. התפיסה – אם אעשה משהו שטוב לי, מישהו עלול להיפגע.
  10. דעה קדומה "כזה אני".
  11. חוסר במודעות לאפשרויות הרבות מהן אנחנו יכולים לבחור.

מה נכניס במקום?

  1. גישה חיובית והתמקדות בחיובי
  2. נקודת מבט אפקטיבית וחיובית על מה שקורה לי בחיים. אני אף פעם לא אובייקטיבית. אני שהופכת את הדברים ל"סיוט" או לאושר גדול.
  3. ראיית אפשרויות של בחירה. תמיד הבחירה היא בידיי – לעשות או לא לעשות. ככל שהבחירה שלנו תעשה במודע, כך פחות נאבד שליטה על עצמנו. לכל בחירה שלי יש תוצאה, אבל אני בחרתי! אני גם יודעת מראש מה תהיה התוצאה, ובכל זאת בחרתי. בחירות הטובות הן אלה שלוקחות אותי למטרה.
  4. יצירת הרגלים טובים – אנו יצרנו הרגלים, וכבר שכחנו שאפשר אחרת. אנחנו מבלבלים הרגל בזהות עצמית. דרך חדשה של עשייה גורמת לנו להרגיש מוזר, ולכן אנו מניחים שאנו לא אמיתיים או מזוייפים, במקום להרגיש שאנו מנסים דרכים חדשות למהותנו.
  5. גמישות בהרגלים ובמחשבות– מודעות להרגל הרסני או מחשבה הרסנית, להיות מודעת לאפשרות של לחשוב אחרת או להתרגל אחרת: לראות דברים בצורה שונה, אם נקודת המבט הקודמת אינה עובדת.
  6. ניהול ובחירה של מחשבות נכונות, מתוך מודעות שהן מובילות לרגשות הנכונים. אם את מרוצה ונינוחה או נרגזת ומקופחת – זו תוצאה של המחשבות שלך. מחשבה נחשבת ל"טובה" אם היא עובדת.
  7. ההבנה העמוקה איך אני הבאתי את  עצמי למצב הזה…  להבין את הקשר בין מי שאני לבין מה שאני מתלונן עליו – זהו שלב מכריע בשינוי. ההבנה כי אני יוצרת את המציאות שלי. הכל תלוי בי ובשליטתי.
  8. אופן ההסתכלות על מה שקורה לי בחיים תלוי בנו. הפרשנות שלנו היא לעולם תוצאה של העבר שלנו, האמונות והערכים שלנו. אנו יודעים שהעבר משפיע אולם לא מכריע! ולכן, נתאמן על הסתכלות חיובית תוך זיהוי ושינוי אמונות ותפיסות ש"אינן עובדות" יותר.

 לסיכום, בתהליך השינוי הפנימי שלנו, נתאמן על לקיחת אחריות תוך כדי שנספר לעצמנו, קודם כל, איך הבאנו את עצמנו למצב הזה. נדאג להדביק את הסובבים שלנו באופטימיות שלנו, נאמץ את המגרש כערך בחיים, נאמץ את הפעילות הגופנית כערך, נהפוך את עצמנו לספורטיבים כהרגל ותמיד נתמקד בחיובי.

ארועים לא רצויים שהתרחשו בחיינו, נראה אותם היום מנקודת מבט אפקטיבית של למידה ולא של שיפוטיות או הסקת מסקנות – "מי אני".

נקפיד להבחין באפשרויות הבחירה המצויות בכל מקום. עלינו לבחור את הדרך הנכונה ממקום שכלי, ולנהל את הדחפים והתשוקות הממוקדים ברגע הזה, ולא באושר האמיתי אליו אנו חותרים.

נביט בהרגלים הרסניים בחיים שלנו, ניצור במקומם הרגלים חדשים ומצויינים שיהוו פריצת דרך בתהליך שלנו.

נשים לב אילו זויות ראיה אינן עובדות, נתאמן על – לראות דברים מזוית ראייה אחרת, חיובית ועוצמתית.

נזהה אמונות ששייכות לעבר, כגון: "עם זה אני לא יכול להתמודד", ניקח סיכון ונאמץ אמונות המאפשרות לנו להתקדם ולצמוח.

נהיה מודעים לפחדים שלנו, נתיידד איתם ולא ניתן להם לדכא אותנו. נשתמש בפחדים כמורים שלנו.

נספר לעצמנו כמה תהליך ההרזיה הינו מאתגר, משמח ומעצים.  

נשים את עצמנו במרכז, תוך שילוב המחויבויות האחרות בחיינו. נמצא את הדרך בה יהיה "גם וגם" ולא רק "על חשבון".

נתמקד ונספר על ההצלחות שלנו. נדאג לתחושה בלתי פוסקת של סיפוק ואהבה עצמית.

 

 

"אם אתם רוצים לפתור את הבעיה – הביטו פנימה"



רבים מהכשלונות בחיים היו לאנשים שלא הבינו כמה קרובים היו להצלחה כאשר ויתרו


תחתית 7

כל הזכויות שמורות לרוני שחר design Artplusweb web ibe Copyright © 2013-2016 www.rony4u.com