שליטה על שדונים ורגשות שליליים

"שליטה עצמית" – איזהו גיבור? הכובש את יצרו. הגיבור לא רק כובש את יצרו אלא גם מודע לעצמו.

על מה בעצם אנחנו באים לשלוט כשאנחנו מדברים על "שליטה עצמית"? על פי פרויד – איד, אגו וסופר אגו. האיד מייצג דחפים. הסופר אגו מייצג ציווים מוסריים. האגו אמור לרסן את שני הכוחות ולא לתת לאף אחד להשתלט עלי. חשוב, אם כן, לרסן את היצר אך לא לדכא אותו, כדי למנוע מחלות נפשיות. שליטה עצמית זו, חיונית על פי פרויד.

מדוע אני צריכה שליטה עצמית? מה יש בי שאני צריכה לרסן כדי שהתפקוד שלי בעולם יהיה מיטבי?

האיד על פי פרויד. היצר הרע על פי הקבלה, המפלצת/השדון עפ"י האימון– הוא משהו שקיים בתוכי, ואותו עלי לרסן.

אם היינו פועלים רק על פי ההגיון ועל פיו מכוונים את עצמנו למילוי מטרותינו בחיים, לא היתה שום בעיה. בפועל אנו לא נוהגים כך, כי אנו נתקלים במצבים רגשיים של כעס, פחד, עצב, תשוקה לאכילה לא רצויה, התמכרויות, קורבנות, אומללות. כל אלו הן התנהגויות שעל פי ההגיון, לא היינו רוצים שיהיו לנו, אם רבים מאיתנו חווים אותם ואף חשים כי הם מנהלים אותנו.

נראה שיש בנו משהו בתוכנו שפועל בצורה חסרת הגיון, המחייב ריסון, איזון ושליטה.

מהו אותו יצר הרע/המפלצת? על פי היהדות – כל מה שאינו אור, שמחה, אהבה, בריאה יצירה. אלא – פחדים, כעסים, ספקות, תסכולים, אגוצנטריות, קנאה, צרות עין, יאוש, תוקפנות, אשמה, יהירות, גרגרנות, תאווה, אגו מנופח. אם אנחנו סובלים מאחת התופעות הללו, זה מפני שקשה לשלוט ביצר.

מהי המטרה שלנו? אחד היעדים המרכזיים שלנו, להגיע למצב שבו במקום להיות נשלטים על ידי היצר, אנחנו אלה שנשלוט בו.

איפה הקושי? היצר פועל באופן אוטומטי. א' מוביל לב' בלי תיווך.

רעב רגשי מוביל לאכילה, חשק למתוק מוביל לאכילת מתוק, תסכול מוביל להתפרצות, עלבון מוביל לכעס. כעס מוביל לתוקפנות, אי נוחות מוביל לויתור. פחד מוביל להימנעות, בריחה או תוקפנות – הביאו דוגמאות.

אין פסק זמן!! ופסק זמן הוא חיוני כדי לעצור את המהלך האוטומטי, וכדי שלא נפעל כמו מכונה.

אנשים רבים מסתובבים כמו רובוטים חסרי חיות וחסרי מודעות לתגובות האוטומטיות שלהם. המתאמן על שליטה, לעומת זאת, מגייס את הרוח כדי לגבור או להתגבר על היצר שמכתיב אוטומטיות של תגובות.

מהיכן הידע להתגבר על היצר? או מה מבדיל בין אדם השולט ביצרו לבין זה שלא? מולד? נרכש?

בחינוך נכון מגיל הינקות, גדל הילד למבוגר שיש לו הידע הזה. כיצד להתגבר על היצר הזה, כיצד לעצור לפני ההתפרצות, כיצד להתגבר על פחדים, להתמודד עם ספקות, וחוסר בטחון. וכיצד להתבטא באופן בונה: כיצד להפיק מתוכו שמחה למרות מצבים מתסכלים וכד.

כשיש לי את הידע הזה, אני יודעת להפנות אנרגיה ליצירה ולבניית חיי מתוך עמדה אקטיבית יוצרת ולא מתוך קורבנות פסיבית.

כלי אימוני מס 10 – איך האדם גובר על האוטומטיות? אם על כל צעד ושעל עוצר האדם ושואל את עצמו –

  1. מה המציאות דורשת ממני כעת?
  2. האם הפעולה שאני עושה עכשיו משרתת את המטרות שהצבתי לעצמי בחיי?
  3. האם הפעולה מקרבת אותי לדמות האדם שאני רוצה להיות?

אם כן, אעשה זאת. אם לא, אמנע.

זוהי אסטרטגיה שמזכירה לי לפעול לא באופן אוטומטי.

כשאנחנו פועלים באופן אוטומטי אנחנו עיוורים לדברים שקורים סביבנו. אין לנו בכלל היכולת להרגיש או לחשוב שאפשר אחרת. גירוי מסוים מוביל בהכרח לתגובה מסויימת. רפלקס שמופעל ללא גורם מתווך, תודעה ומחשבה.

האדם מפתח הגנות שהופכות לאוטומטים. האוטומטיות הזו עלולה לנהל את כל חייו. האוטומטיות מובילה בהכרח לאומללות, כי במקום ליצור ומציאות אנו נגררים, מובלים, אם על ידי הנסיבות החיצוניות ואם על ידי היצר. האדם המתאמן מנסה לחנך את עצמו מחדש כדי לעלות על פסים של תפקוד אחר. לא אוטומטי.

מה עושים עם הרגש? לא מתעלמים מהרגשות. השאלה היא מי מושל במי? האם הרגש שלך הוא הראש או הזנב? חשוב להוציא את הרגש החוצה, להכיר בו, להכיר אותו אך לא לתת לו לנווט את ספינת החיים.

אנחנו מתאמנים על הפחתת עוצמת הרגש השלילי, ולא לאפשר לו לנהל אותנו. מתחברים למקומות החסר שלנו, וממלאים אותם באור.

כך אנו יוצרים מציאות חדשה.

אם אנו משתיקים את הרגש, או החסך בהנאה רגעית של אכילה לא רצויה, זימנו לנו אשלייה. הנאה זו היא זמנית, חולפת ואינה בונה. היא לא מחזקת. רק מנציחה מצב שלילי.

פורקן חסר שליטה – זוהי השגיאה. אין כאן התפתחות.

ההכרות עם "איזורי הצל", הם הרגשות השליליים/המחשבות השליליות היא שלב חשוב. (כעס, תוקפנות, פחד, חרדה, ספק, קנאה,עצב), הכרות זו באה יחד ובמקביל עם מפגש עם הכוחות החיוביים שלנו – הכוחות לברוא מציאות ולעשות טוב. ההתקדמות מעבר לרגש, השליטה ברגש – היא הצמיחה.

ההכרות עם הרגש השלילי/המפלצת היא חשובה מאוד – יש בה מידע: מה מאותת לי הרגש הזה? שימו לב, משהו כאן לא בסדר. משהו לא הולך כפי שרצינו, צריך לתקן משהו במציאות. אולם ללא האנרגיה השלילית של הרגש. שחרור מהרגשות השליליים יפנה מקום לרגשות חיוביים.

לא לתת לרגש השלילי להשתלט!

ההכרות עם הרגשות השליליים הכרחית להוצאתם לפועל של הכוחות הבונים. זו הדרך שבה הופכים את היצר ליצירה. המטרה- להחיות בתוכנו את מה שאני רוצה.

אפשר להיות ספונטנים וערניים. לעצור את דפוסי הרובוט. שלא ישובו עוד. להיפטר מסימפטומים מעיקים. להכניס תנועה, כוונה ומשמעות וכך לכוון את החיים לכיוון הרצוי לנו. ללמוד לחיות אחרת. ברגע שאנחנו מחליטים ובוחרים לא לחיות כרובוטים, אנחנו מכניסים שינוי לחיים והוא מחייב להיות עשייה יומיומית.

דאגו לעצמכם – אם אתה דואג לעצמך – יהיה לך קל יותר לשלוט ביצר.

המטרה – להפסיק לחיות כאוטומט, להפוך לאדם המנווט את החיים. פחות פסיבי, יותר אקטיבי, אדם בורא, אדם חופשי מהשתעבדות ליצר, אדם חי באמת.

ולסיום, שאלו: מהי המציאות החדשה שאני בורא היום?

איך אני עושה את זה ?

בשמחה ובאהבה,


התענוג הגדול בחיים הוא לבצע את אשר אנשים טוענים שאינך יכול לבצע

תחתית 6

כל הזכויות שמורות לרוני שחר design Artplusweb web ibe Copyright © 2013-2016 www.rony4u.com